נמצאים בעולם שבו הכל זה טוב ורע
תמיד חיים בהרגשה שאין לנו ברירה.
מתקרבים, אבל אז רק רוצים לברוח
כנראה, שלטבע האדם אין מנוח.
פזמון:
אומרים שלפקוח עיניים זאת התשובה
אך, האם לעיוורון ישנה סיבה?
אולי אם נלמד לחוש כמו שצריך
אז לא נרגיש ללא הפסק צורך במדריך.
הנה שוב מרימים את הראש למעלה
אל המקום שבו מבינים כל משאלה.
מעניין כיצד חירש שומע מחשבותיו?
הכיצד אילם שומע את תפילותיו?
פזמון:
אומרים שלפקוח עיניים זאת התשובה
אך, האם לעיוורון ישנה סיבה?
אולי אם נלמד לחוש כמו שצריך
אז לא נרגיש ללא הפסק צורך במדריך.
אנשים עסוקים בלחפש תשובות
הבעיה שאם נמצא אותן, מה יקרה לשאלות?
חיפוש מהות הוא חלק מההוויה,
וההוויה עצמה היא החוויה.
אומרים שלפקוח עיניים זאת התשובה
אך, האם לעיוורון ישנה סיבה ?
