הגבר שלי קורא שירה.
במכנסיו הקצרים הוא שוכב על מיטה.
שערות רגליו נוצצות באור
וגופו הרזה מצטנף ונמתח.
מחזיק בידו האחת את ראשו הכבד
ובשנייה הוא מונע מהרוח לעלעל בדפים.
הוא גם נהנה מכמה צלילים
בזמן שאני מכינה לו תה צמחים.
הגבר שלי כותב שירה,
עם עט נמרחת ובלי בושה
הוא חורט במוחי
צלקות ודמעה.
והוא מחייך,
הגבר שלי, גם כשעצוב לו נורא.
וקורא לי שירה.
מבעד קולו אני שומעת את העולם קורא לי לצאת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.