העולם שלכם הוא לבן, ושלי שחור עם נקודות אפורות. העולם שלכם
הוא יפה, נקי ומסודר, ושלי מבולגן. בעולם שלכם יש פרחים ושמש,
שזורחת כל בוקר. ובשלי רק פחד וקברים טריים.
אתמול ילד אחד מהגן אמר לי, שהוא אוהב אותי ונתן לי נשיקה על
הלחי. איכס, אני שונאת בנים ולמה בדיוק הוא עשה את זה?!
העולם שלכם הוא גן ילדים גדול, ומה שעושים שם זה רק לשחק.
העולם שלי זה הרבה נרות נשמה, שנדלקים כל שנייה.
אני רוצה לעבור לעולם שלכם: עולם שקט, ללא מלחמות, עוני,
רעב... עולם, שאנשים בו הם אנשים שמחים ללא בעיות. העולם שלכם
צבוע בצבעי הקשת - אדום, כתום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול, סגול -
אני רוצה לקום יום אחד בבוקר ולראות עולם יפה שכזה, צבעוני.
אני רוצה, שהשמש תחייך אליי כל בוקר כמו שהיא מחייכת אליכם
בעולם שלכם, בעולם שהוא רק שלכם ולא של אף אחד אחר, ולא שלי.
האלוהים שלכם הוא אותו איש מקסים לבוש כולו בססגוניות מסויימת
כאילו כל יום הוא חג. האלוהים שלי... טוב, בעצם אין לי
אלוהים... אם אין לי אלוהים, אז כנראה אין לי עולם. ואם יש לי
עולם ללא אלוהים, אז אולי אני האלוהים. בעצם זה לא כ"כ הגיוני.
אם כבר, אז אני מלאך המוות או אולי אני סתם תנין.