New Stage - Go To Main Page

יואל יתד
/
תאומות סיאמיות

קוס אמק. כל בן-אדם נורמלי מתאהב באשה אחת, וזה מספק לו כמה
ריבים שהוא רוצה, אבל לא! אני חייב להתאהב בתאומות סיאמיות. לא
יכולתי להתאפק. ראיתי אותן בפאב יושבות על הבר ומזמינות שתי
כוסות וויסקי ג'והני ווקר. המשקה האהוב עלי. נדלקתי. זו היתה
הזמנה ברורה לצרות. איך מרשימים אישה אחת, שהיא בעצם שתיים? אל
תשאלו אותי איך, אבל התאהבנו, למרות השוני באופי של כל אחת
מהשתיים.
במיטה היו מספר בעיות טכניות. בכל פעם שאחת נמרחה עלי, השניה
יכלה לגעת רק מרחוק, ונאלצתי להשתמש במשחה להארכת זמן ההגעה
לאורגזמה, כי הייתי צריך לספק שתי נשים. חוץ מזה, הדבר דמה
ליחסי אורגיה נורמליים.
כשהתחלנו לצאת באופן קבוע נתגלו סכסוכים עצמיים בין התאומות.
כשאחת רצתה סרט, השניה רצתה מסעדה. כשאחת רצתה הצגה, השניה
רצתה בילוי שקט בבית. זה נראה חסר סיכוי, עד שהחלטתי לקחת
פיקוד על הבילויים. אנחנו נעשה, מה שאני רוצה, וזה ימנע ריבים
מיותרים. אישית, אהבתי לרקוד עם התאומות שלי. חישבו רגע על
הסיטואציה המטופשת של אחת בזרועותיי, נעה לפי הקצב, והשניה יחד
איתה בחוסר ברירה, כאילו רוקדת עם בן-זוג בלתי נראה.
אחרי חודשיים החלה הימנית לפתח רגשי דחייה ואפילו סלידה ממני,
ואילו השמאלית חיזקה אהבתה אלי (ואני אליה) השמאלית רצתה לקיים
יחסים, והימנית לא הסכימה, בטענה כי הגוף הוא גם שלה. אני לא
יודע עד היום מה גרם לי להישאר תקוע באמצע ריב, שהיה הרבה יותר
אישי, אפילו מריב משפחתי. ידעתי שחייב להיות לזה סוף רע, כי
השמאלית תיאלץ לבסוף לוותר לראשה השני. התלות שלה בראשה השני
תמיד תהיה גדולה יותר מהתלות שלה בי (אפילו שרצינו להאמין שזה
לא כך).
תמים ונאיבי, לא הפסקתי להציק לשמאלית כדי שלא תעזוב אותי.
כתבתי אין ספור מכתבי אהבה, הרעפתי מתנות, תשומת לב והשקעה
מעומק הלב, כל הדברים שעושים אהבה. נחשו איפה אני עכשיו?!
בבית. מחלים, אחרי 15 חודשים שהייתי מחובר למכונת הנשמה. זה
היה כל כך לא צפוי. יום אחד באו אלי התאומות לארוחת צהריים.
צלצול בדלת, פתחתי, ובפתח עמדו להן השתיים, יפות מתמיד.
השמאלית ניסתה להתנפל עלי בחיבוקים ונשיקות, אך הימנית מנעה
ממנה. התיישבנו לאכול. באמצע המנה העיקרית, ביקשה ממני הימנית
את הסכין החדה לבשר, כאילו בתום לב. לא עברה שניה מהרגע
שהעברתי לה אותה, והיא התנפלה עלי מנסה לדקור אותי כמה שיותר
פעמים. אחרי 17 דקירות היא נרגעה.
היום חזרתי מהמשפט. סיפרתי את סיפורי. השמאלית אישרה את
סיפורי, האשימה את אחותה בניסיון לרצח, והימנית הודתה. השופט
הוציא את הימנית אשמה ללא עונש. כל עונש שלא היה מטיל על
הימנית, היה נגזר באותה מידה על השמאלית, שהיא חפה מפשע. אז מי
הדביל שאמר שהאהבה עוורת? מי השמוק שאמר שהצדק תמיד מנצח?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/6/00 19:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואל יתד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה