מכתבי במה
זמן רב הקראתי לך בחסות הבמה
מכתבים לירים קטנים ומדויקים
הקפדתי בתאורי האומללות שלי
משכתי את המילים לאט לאט
ותבעתי ממך קשב שוב ושוב
שעה שאתה מעשן באלגנטיות
עוד סיגריה בחדר האחורי
עם עם ישראל
11.2003
סניף מקומי
כשהייתי שם במיוחד לכבודו
והוא דיבר איתי על אחרת
סימא את הרגשות באין אונים
נפקחו עיני הרטובות
והבנתי שאיני אלא
עוד סניף נשי אחד
של תשומת לב
ברשת הסניפים הגדולה
שהוא הקים ברחבי הארץ
ינואר 2004
קרח פולני
פעם זה היה קל ופשוט יותר לחיות
להזות באהבה במבט נוגה אל השקיעה.
מאז פקח עיני בכוח רב, כשקרא בפני
את הפתק שהותיר לה על המקרר:
"אוהב אותך, מטורף עליך..."
בעודי מביטה בו מבט נאלם, תמוה, עמוס יגון ואכזבה
והוא מהרהר בקול אם בכלל היה צריך לפרט בפני
את תוכן הפתקה שהותיר לה
ואני כבר אחרי הכאב והבוז
רמוסת לב.
מחפש את עתידו בנשים רעות ומצליחות
שאהבתן קשה, עינן צרה וליבן קרח פולני
ואני כל כך מאחלת לו אותן
כל כך מאחלת.
את הקושי והקור, הצפיפות ורגעי האיבוד
כשהצער מכה ללא רחם בחזה והתחושה קהה
רק מכה קשה ותחושה של נשימה שנעתקת
ועולם שנוהר מהצדדים כשהוא
יעצור לנשום ולראות
לאסוף את עצמו
אחרי העלבון.
כפי שעשה לי.
ינואר 2004 |
