|
בחלון קטנטן את מביטה אל העולם
מבטך נסוך בטל אהבתך אליו
והעולם מביט בך חזרה ומשתומם
מדוע טל הגרת ולא חיוך עניו?
מדוע לא צחוק נשקף מן המסגרת?
צחוק הגורל הוא החיוך שעל שפתייך
ואולי זו העצבות הזו שעל פניו שלטת
שמוצאת חן בעצבות שעל פנייך
טעמי את הטעם
של הקשת הזוהרת
מן האור שבעיניך
שזולג עד לשפתיים
ודעי שאני
אם יום אחד תרשי
ארצה לטעום מעט מן האור
וללטף מן הלחי את השיער הסתור |
|
|
אני אוהב
שוקולד...
במיוחד לבן!
אני אוהב ת'ענק
שפה בזכות
בוסמן,
אני אוהב את קטש
במיוחד עם
פציעה,
ואת זאת השחורה
הבת זונה!
אבל יותר מכל
אני אוהב אותי!
לה לה לה לה לה
לה לה לה לה לה
לה...
פיני גרשון,
מעביר את הזמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.