תקתקי בבשרי
מחילות הלב זקוקות לחושך.
תקתקי בדמי
שעתה של השמש לגווע על חיי.
צלצלי בתופייך
כל בכייך, ייבלע בשאון אחרים.
תקתקי בבשרי
חטא אדם הקדמון למרגלותייך
ואני אנה בא, לשתות מתחתייך.
תקתקי אהובה
שטניות כאבך, מעירה בי כאב עלום
שום וברזלים ואת איתנה.
תקתקי ואבוא
להריח ניחוח הגוף, שאת מפזרת
כשועל מבולבל אל מלכודת הציידים.
תקתקי ואצרח
בז שחור, חותך מעליי את השמים
צילו הקטן, מניח חושך איום על גופי.
תקתקי אהובה
עת השמש תגווע למרגלותייך.
תקתקי
לך הים, השמים, הרוח
שאול נשמתך, מפיח בי חיים.
תקתקי ואבוא
אור גדול בחושך איום
תקתקי אהובה. |
