כהרגלי חזרתי בשעת השקיעה אל ביתי, אל אשתי-אהובתי, לאחר שדגתי
מספר דגים לארוחת הערב.
בדרכי ניצב מולי שדון קטן ואמר לי: "אבתק כל חלק בגופך - גפיים
וידיים - עד כי לא תוכל לחיות, אם לא תעזוב את אשתך ושימה
בחיקי."
חזרתי אל ביתי ולא הקשבתי לדברי השדון. ביום שלאחרי שבתי
למנהגי היומי לדייג ולעבודה, ושוב הופיע אותו השדון כך מול פני
ובאותם המילים חזר שוב ואמר: "אבתק כל חלק בגופך - גפיים
וידיים - עד כי לא תוכל לחיות, אם לא תעזוב את אשתך ושימה
בחיקי."
ואך צעד אחד התכוונתי ללכת, קפץ שדון זדוני זה וכרת מעלי את
ידי הימנית, ואיים בשנית: "עזוב את מעוז חייך, ולך לך למקום
אחר בו תהיה לבדך."
"גם כי ביתקת ידי הימנית - בעלת כוח חיי ופעולותיי - לא אקשיב
לדבריך, ואהבתי תשאר שלי."
חזר השדון השטני ובהרף יד קרע מעלי את ידי השמאלית - ביתק את
שתי ידי, שני כלי החיים שברשותי. "ללא מגע אשאר ולא אוותר על
אהבתי למענך..."
עמד השדון מעלי פני ונעלם כשהופיע.
שבתי אל אשתי, אהובתי, וביום שאחרי כבר לא יכולתי לחזור אל
הדגה ועמלתי בתוך ביתי באהבה עם אשתי. בהגיע שעת השקיעה הופיע
השדון כביום שלפני וביום שלפניו ובפיו אותה הבקשה.
נעמדתי מול שדון המוות וכפצע מדמם התחלתי קורא אליו, "חתכת
ממני את ידיי - מחצב עשייתי, מקור נשמתי, פרנסת חיי - ועם זאת
לא נלקחה ממני אהבתי וממנה אהבתה.
"גם כי תבוא בשנית ותיקח את רגלי השמאלית ואחריה רגלי הימנית -
ושוב לא אוכל ללכת, ורגליי לא ידעו פרורי אדמה בין בהונותיהן -
עם זאת לא נלקחה ממני אהבתי וממנה אהבתה.
"ותשוב ותחזור בשלישית ועקרת שתי עיניי מעלי - שני יהלומיי -
ולא אוכל לראות נפלאות תבל, הרים ונחלים, ובאשתי במבט עיניה
ודמותה - תשאר בבואתה בתוך ליבי שלי; ועם זאת לא נלקחה ממני
אהבתי וממנה אהבתה.
"וגם כי תבוא ברביעית ואת איבר מיני תיקח לעצמך, ולא אוכל שוב
לאהוב את אשתי בדרכי שלי - ועם זאת לא נלקחה ממני אהבתי וממנה
אהבתה.
"ורק כי תשוב ותחזור ותבוא אלי בפעם החמישית, כמספר שריקת
החיים הנובעת מאצבעות היד והרגל שאינן כבר יותר; תמקם ראשי
בתוך גיליוטינת המוות ותחצוב ראשי מתוך גופי אל תוך צורה חדשה
המקוטעת ולא אשאר עוד במה לגעת, או מה לראות, וכל גופי ייעלם
מעל פני הארץ.
"נשמתי תשאר מרחפת עם אהובתי, ומעליך. ואהבתה של אשתי אלי לא
תפוג, ואהבתי אליה תגבר ותרעיד כל יער,הר ונחל -
"שעיניי לא יוכלו עוד לראות,
שידיי לא יוכלו לגעת בשנית,
שרגליי לא יוכלו לפסוע מעל,
שפי לא יוכל ללגום ממי הנחל,
ועם זאת לא נלקחה ממני אהבתי וממנה אהבתה."
בשמוע השדון את סוף דבריי, עינו הבהיקה בתוכו ויהלום קטנטן נזל
מעיניו היישר על ראשי. נעלם לו השדון ושוב גופי הופיע מעלי,
וידיי ועיניי ורגליי ורוחי איתי.
ועם זאת לא נלקחה ממני אהבתי וממנה אהבתה.
בהשראת
סרט יפני אסלי.... |
