יש ללכת ברחוב ויש ללכת ברחוב.
ביום שני אני מעכסת, יש לי עדיין שמחת סוף שבוע להביא לעוברים
ושבים.
ביום רביעי אני מתעלמת מפועלים מלוכסנים שכנראה חושבים שאני
חתולה.
ביום חמישי אני מודיעה לנהג שחום שהוא מעניין לי את האונה
השמאלית.
ביום שבת אני חגיגית ורחוצה כמו פולקע, מסבנת את המדרכות
באמונה מחודשת.
ביום ראשון אני מציעה בנימוס לנהג קולני לדחוף את עצמו הוא
יודע לאן.
ביום שלישי אני מתיישבת על ספסל ציבורי ואוכלת פיתה עם חומוס,
וכשבחור גבוה ורזה מתיישב לידי אני מציעה לו ביס.
ביום שישי אני הולכת לאט עם הבחור הגבוה בשדרות רוטשילד,
והעצים מנגנים לנו רוח חדשה.
כשאנחנו נעצרים להתנשק השבת מתגנבת לנו בין הרגליים כמו אחות
קטנה. |