היא אף פעם לא יודעת.
לפעמים, גם כשהיא כן.
כשהיא מלטפת, קוראת לי לעוד נשיקה חפוזה,
היא יודעת שזה כאן, שזה נכון.
אולי מפחיד לה, שזה כאן.
שזה נכון,
שצדקתי.
אולי.
כששנינו ביחד, צמודים, היא מרגישה נכון.
היא מפסיקה לרעוד
ומצליחה להתמסר לפעימות ליבי.
אז, אני שואל אם טוב לה,
אבל היא?
היא אף פעם לא יודעת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.