כואבות לי העיניים
(וגם היד והגרון והראש וגם הלב)
אני לא מסוגלת לישון יותר
ואני מנסה באמת שמנסה
ואולי הפיתרון הוא להשאר כל היום בחדר
(קטן חשוך לבד, הרבה לבד)
להקשיב לרעשים חדשים שהראש שלי מגלה
(רק כשאתה באמת לבד אתה מבין שיש עוד עולם)
ויש עולם
ויש ארץ
יש עיר ("העיר הקטנה")
ויש ילדה
לא מתבגרת
לא צריכה להתבגר כי תמיד הייתה ככה
יש פחדים
ויש גם הרבה ניסיון להבין את החיים
ושאלות כמו;
מה הטעם להמשיך?
למה לחפש אהבה?
מדוע בכלל להאמין לעיצות ולרעיונות ולמילים (יהיה טוב יהיה
טוב
יהיה טוב יהיה טוב יהיה טוב) בכל הצורות, בכל הסגנונות,
מכל סוגי האנשים שקיימים במקום הזה.
והעיניים כואבות לי
אני
פשוט הולכת לישון. |
