אם תמצאי משהו בלב שלך,
שתמיד שורר בו סתיו,
משהו,
אפילו קטן - תודיעי לי טוב?
אני כבר עייפתי מלרגל אחר דפיקות לבך.
אני מעדיף לדרוך במקום ולראות אותך מתרחקת אט אט
כשצמתך מתדפקת על גבך.
מעדיף להיזכר בזמנים רחוקים שהיינו שקופים אחד לשני.
בזמנים שהעיניים שלך המפלט הכי גדול שלי
ובו זמנית הסיוט הכי נורא.

ורק שתדעי,
שעכשיו אני שוכב בשברים של כחול ותוהה איך אבדת?
ותדעי שנגמר לי הכל,
הכל כבר נגמר לי.
אך עם גשם ראשון שאת כבר תהיי על ירוק ואני עדיין אהיה;
תדעי שבכי אחד של לבי השבור אינו מתשווה לטיפות ההן.
ושיר,
אם תמצאי משהו קטן בלבך הסתוי,
משו אפילו פיצפון.
תזכרי לספר לי.
כי לי תמיד תהיה להבה בשבילך
לא משנה כמות הגשמים שימטירו.