סליחה?
אתה מהאזור?
אתה יכול אולי לעזור לי?
מטיילת לי ברחובות אפלים, לא ברור איך הגעתי לכאן ולאן אני
הולכת.
אני רק יודעת, שקצת קר לי. הייתי צריכה לקחת סוודר לפני
שיצאתי. מצד שני , לא ידעתי שאני הולכת להגיע למקום הזה. אף
אחד לא מוכן להסביר לי איפה אני.
סליחה?
אתה מכיר את העיר הזאת?
אני פשוט לא מהאזור...
כלום. כולם כאלה מנוכרים. שותקים כאילו אם היו פותחים את פיהם,
היה זה עולה להם כסף.
השמש עלתה כבר והאוויר החל מתחמם לאיטו. הבטן מקרקרת, לא אכלתי
כלום חוץ מהדייסה שלשום.
סליחה?
אני נורא רעבה .
אתה יודע אולי היכן אני יכולה למצוא משהו לאכול?
אוף. לא מוצא חן בעיניי המקום הזה, שהגעתי אליו. כולם כל כך
שחצנים ולא מוכנים לעזור לזרים.
כבר שעות, שאני הולכת, והרגליים שלי מתחילות לכאוב. התיישבתי
על ספסל מעט לח, והקשבתי לילדים הקטנים, שהתרוצצו בגן המשחקים
הקרוב.
אני צריכה לחזור הביתה, אימא ממש תכעס עליי.
סליחה?
אתה נראה כמו ילד נחמד.
אולי אתה יכול להגיד לי איפה הרכבת?
הוא לקח את הכדור ורץ לחבריו להמשיך לשחק.
דמעה קטנה התגלגלה על לחיי ועצב עמום החל מציף אותי. המשכתי
לטייל בגן בחוסר מעש, עד שנתקלתי בכמה מצבות שיש יפיפיות.
תהיתי מדוע שמישהו יציב מצבה באמצע גן משחקים.
השם היה מטושטש מעט. ניקיתי את השיש החלק והיבטתי בה שוב .
זאת אני . |