|
פרק ראשון ובו: מהי פינת ישיבה אישית
כאן פינת ישיבה אישית
שתה את המים שלך והסתלק
אתה ועלעלי הדשא - רמוסים בסוליות
העור של נעליך.
היכן, נעליך?
פרק שני ובו: הנחיות ליושב
בשיפולי הגבעות המתחמקות
אל המדבר,
מה שירוק - הם
העלעלים
ומה שאינו ירוק - הם האינטרוולוולים.
פרק שלישי ובו: פורטרט עצמי
הכבשים שלי
תולשות עלעלי דשא.
אני רואה אותן משרבבות שפה פרופה
לתלוש עלעל נוסף, מוכסף
אל בין שיניהן, שחלקן מצהיבות.
וחלקן צהובות.
פרק רביעי ובו: הכרות מעמיקה יותר עם העלעל
צלליהם של עלעלי הדשא מתפסעים
על פירורי האדמה של הגבעות.
מתרקדים בין משיכות הרוק של הכבשים
מתקפצים בין הקיבות בבהלה
פרק חמישי ובו: וידוי מנייר
אני רוכן כדי לשאול עצה.
אין דבר, אני אומר,
אין דבר, שאני ירא
ממנו יותר, מהיום
הנורא, שבו יפסיק עלעל הדשא
לתת לי עצותיו.
פרק שישי ובו: האמת
הסכת לעלעל הדשא,
אמר הנזיר. ושתה את המים
שלו.
פרק שביעי ובו: הכרות חוזרת ונשנית עם העלעל
את כל פליטת המים
של המדבר, נטלו עלעלי הדשא
והם מחייכים בפלומה חצופה
"הא!" "עין!"
פרק שמיני ובו: הרך והקשה
קשה לראות את עלעלי הדשא
קשה לרעות בעלעלי הדשא
קשה לחזות בעלעלי הדשא
מרענן ללעוס את עלעלי הדשא
פרק תשיעי ובו: וידוי מזכוכית
אני רכון לעוד עצה
אין דבר, שאני ירא
ממנו יותר, אני אומר, מהיום
הנורא, בו יתחיל
עלעל הדשא
בו יפסיק עלעל הדשא
בו ארכן
לעצותיו של העלעל.
פרק עשירי ובו: המלודרמה באה לסיומה
הנזיר הוא עלעל הדשא,
אמר הנזיר.
עלעל הדשא הוא הכבשה.
פרק אחד עשר ובו: סוף טוב הכל טוב
אני חומק מן העין
מתחמק אל המדבר, הייתי אומר
בפה מלא |
|
|
תשלמו הוצאת
נסיעות
בינעירוניות-
ונבוא!
גודו והמשיח
בהודעה משותפת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.