אליאור כהן / חייל עבר |
ונעלם הכאב,
בכיתי על קרובי הדואבים,
זעקתי לחיים,
שמחתי שהקרבתי גופי למען ארצי,
אהבתי אותך אלי,
רציתי לחבקך ולאהוב אותך,
יותר מאשר אותי,
עד ששמת אותי בגוף של התינוק,
הקטן והתמים,
שלא מבין בעוצמתך,
שלא מבין עדיין שפתך.
אני החייל של העבר,
והחייל שיהיה בעוד 18 שנה,
אני עוד נשמה
שאבדה במלחמה...
אם נכנס לנקודת מבטו של חייל שנפטר אולי נוכל להבין הכל, זה
מה שניסיתי לעשות פה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|