במערה נסתרת בתוך ההר
גר לו פעם הדרקון האכזר.
"טורף נסיכות, צולה אבירים"
כך חרזו כל הנוודים והמשוררים.
אולם, לאחר שנקטל על ידי אביר אלמוני,
לאיש לא היה אכפת שהיה צמחוני.

אי שם, בממלכה נעלמת,
חייתה לה מפלצת די מכוערת.
הם כלאוה בכלוב, בכיכר הבירה,
ומדי יומיים זרקו לעברה יריקה.
עד שיום אחד פגעה בה אבן כבדה,
והיא מתה אומללה, בודדה, נטולת אהבה.

פעם, בעיר נמל מרוחקת שטו דייגים
והעלו בת ים קטנה (ושני דולפינים).
היא הוצגה לראווה לבעלי מזומנים,
עם אלמוג בשיער, וחזה עטור צדפים.
ובלילה בלילה, כך הייתה היא בוכה,
על הים, המשפחה, וחירותה האבודה.



ואתה, חולם חלומות
על בנות ים, דרקונים ומפלצות
ממציא עולמות עם קסם מדהים
שהחיים בהם היו בעיניך יותר שווים.
אבל, אם היית נפתחת לך דלת פלאים
לעולמות נשכחים של קסם וצבעים,
כלום לא היית שב קדור פנים,
על שני הצדדים שנראים אפורים?