-"מה העניינים, בנאדם?" שאלתי את נתי כשישבנו במרפסת אחת
האכסניות בכביש שמוביל מישראל לאטלנטה. לא הייתה תשובה, אז
המשכתי:
-"מה קורה, בנאדם? מהרהר? תהרהר, נתי? נתי? נצ'י, נצ'נצ'נצי?"
עצבנתי ת'בנאדם כי אני אוהב לעצבן אנשים שחושבים במקום להקשיב
לי.
-"תקשיב, תפסיק עם ה'נאצי' הזה, אוקיי?" הוא התעצבן, וכמה שלי
יופי.
-"לא אמרתי נאצי, בנאדם?! אמרתי נצ'י עם צ'דיק, הא
נצ'נצנוצ'י?"
-"תפסיק עם ה'נאצי' הזה לפני שאני שובר לך ת'עצמות! אתה
מבין?!" אמר נצ'י והמשיך: "מה עובר עליך שאתה כזה מעיק?"
-"תקשיב", אמרתי לו והתקרבתי לשולחן - "זה חזר אליי בבום וכבר
יומיים שהיא חוזרת אליי ואני יודע שכבר עברו שנתיים... אבל יש
את הימים האלה, אתה יודע..."
-"מה זה שנתיים לעומת 60 שנה?" כן, גם את זה אמר נתי.
-"מה אתה מדבר, זה עוד טרי וכל זמן שאני לא אמצא אהבה זה ירדוף
אותי."
-"תגיד לי, מה היא כבר עשתה לך? מה אתה רוצה ממני?"
-"נתי, זה עולם של כוסיות, שמסובבות אותנו כאילו אנחנו בדל של
סיגריה." - כיביתי את הסיגריה עם הרגל; מדגיש את התנועה אליה
כיוונתי במשפט הקודם. לקחתי את הבדל וזרקתי למטה לדשא...
-"תגיד לי, יא חוליגן! אתה רוצה לעשות לנו שם רע, שהאמריקאים
האלה יחשבו שאנחנו חיות אדם?! אתה לא מבין שאתה מייצג אומה
שלימה, כשאתה מלכלך ככה. תן כבוד למה שנהוג בארץ בה אתה
מסתובב, ברומא התנהג כמו רומאי, הבנת?", נתי כעס והפנים שלו
ממש האדימו, כאילו שלשנינו יש מנורה על הגב ודגל ישראל על
הסיגריה.
-"בוא'נה, יא חתיכת צבוע, אני אומר לך שאני בדיכאון ואתה מבלבל
לי את המוח על סיגריה? מה נכנסת לקטע הלאומני הזה כשאני מדבר
איתך על זה שהיא חתכה לי ת'לב? וזה לא עובר גם בארצות הברית".
המשכתי: "התחלתי להגיד שזה עולם של כוסיות, ושצריך למצוא שיטה
לגרום להן לרדוף אחרינו, כי זה בעצם מה שהן רוצות - שליטה!
אחרת הן יתפסו אותנו בחולשות ויזיינו אותנו מאחורה עם גבר אחר.
אתה מבין? הן משתמשות בנו כדי להלחם אחד בשני, כשהן בעצם
מושכות בחוטים..."
-"מצות. ככה זה התחיל", גמגם לו נתי.
-"מה???"
-"התחילו לספר עלינו, שאנחנו עושים מצות מדם של גויים,
והמיתוסים משתרשים שחבל על הזמן..."
-"תגיד לי, מה הבעיה שלך?" - צעקתי וכל הגויים הסתכלו עלינו
מהלובי, כאילו פקחנו אותם מאיזושהי הזיה כימית.
-"אתה לא מבין", אמר נתי בחשדנות ובשקט, שלא תאם את הטורים שלי
באותו הרגע: "אסור לגרום להם לחשוב שאנחנו שונים כי אחרי זה
מתחילות כל התיאוריות..." - הבטתי בפרנואיד המשוגע שישב מולי,
שאמור להיות אחד החברים המבינים והעוזרים שיש לי, ואמרתי לו
שהוא בסרטים רעים.
-"ככה זה יתחיל", אמר נתי. "כל מה שיזכרו בסוף זה את הסרטים,
אתה יודע, אחרי שכל הדור ההוא ימות, זה מה שיזכרו ויחשבו שהכל
זה סרט. וזה מתחיל מאנשים קטנים כמוך, שמתעסקים כל הזמן בשתן
של עצמם ובחורות וכל הבלגאן הרגשי הזה!"
-התחממתי ונחממתי והתמקמתי וקמתי לעזוב: "לפני שאני הולך, אתה
מוכן להגיד לי על מה אתה מדבר?"
-"שואה. בנאדם, ככה זה התחיל עם הגרמנים הבני-זונות ימח שמם.
השאננות הזאת", המשיך נתי כמעט בלחש, מביט לכל הכיוונים.
-"אז מה, לעזאזל, אתה רוצה ממני?" 'יריתי' בייאוש אחרון.
-"אל תקרא 'נאצי'. בחיים שלך אל תקרא לי נאצי!" אמר נתי בנפנוף
האצבע של האיומים: "נצ'י זה בסדר, אבל תבטא את הקו הקטן הזה,
כי אם תשכח אותו, זה הסוף שלך! בנאדם."