|
לא בדיוק הרגשת שאני שם...
אני צבעתי בוורוד חולה את כריות אצבעותיי
ואתה ניגנת, לא לי,
ההילה שעטפה אותך הגנה מפני
ונתתי לך את הכוח לשבור אותי.
לחשת דברים שלא הבנתי
ואני בכיתי דמעות שחורות רכות
שלא סימלו כלום. |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.