בשתיקה דוממת אלחש את שמך
עיני תרות בשקיקה אחר המפתח לליבך
בין ערפילי האימה שום דבר לא ברור
ועדין... מצליחה לראות בצלילות את פניך
בתוך אגם חיי העכור.

החיפוש לא נפסק הוא ימשיך לעד
רוצה כל כך למצוא... להרגיש את היד
שתגע בתוכי ואז הכל יחדל
היאוש... הפחד... הבדידות... כל העולם יראה לפתע כל כך קל.
שתגלה בתוכי מקומות חדשים
שתשא אותי למחוזות רחוקים.

בליטוף אחד, במגע מנחם
יודעת שהגיע הרגע להפסיק להלחם.
לקבל לתוכי את הטוב בעולם
את האושר עליו חשבתי רבות תוהה לאן נעלם...

ומבט עיניים... לא צריך יותר
נותן לליבי את הכוח להמשיך, לא לוותר.
במילים בודדות, בתשוקה אינסופית
בפשטות כה קסומה
מתעוררת לחיים ואיתי הנשמה.

כי רק כח כזה... של אדם שנכבש
מסוגל לתת אומץ ללב לעוד יום חדש.