|
אני מקבלת את היום הזה עטוף בסרטים דוקומנטרים
הבוקר שלי מתלבש בירושלים
נשימותי עולות ויורדות גבוהות כמו הברושים בצידי הכבישים
השמש מלווה אותי לפליטים, למגורשים, לדיונים, ערעורים
האויר מתאהב בי מחדש בצהרים
מבקש מהרוח לשחק לי בשערות ובאזניים
שואל אם אגיע עד השקיעה חזרה לירושלים
נולדתי היום מזמן בקצה השני של העולם
אני מקבלת את זה היום
שותה אותו עד טיפתו האחרונה, עד תום
מציתה אותי בנשיפותי החוצה
מחפשת את אלוהים, הוא מוסר לכם שלום
אני מקבלת את היום הזה עטוף בסרטים דוקומנטרים
מסתובבת אחורה לקבל עשרים ושמונה פרסים
אחד על כל שנה של יוהרה שממני מקלפים
החיים האלה והאור הגדול שזורח דרך הסדקים.
17.6.04
עמק רפאים |
|
|
אני דיי זורמת
עם זה. כותבת מה
שמרגישה. אבל
יותר מכל, קודם
כל בודקת אם יש
את המילה. למשל,
כאן כאן אכתוב
עכשיו: גיגה. זה
אומר משהו? נכון
מאד. ולכן כל
פעם כשאתם
מחפשים משהו
בסלגונים, חפשו
משהו שנון.
גיגה, למשל.
ואז תראו את
הסלוגן הזה שוב.
המעגל הזה של
המחזוריות מטריף
אותי!
משרד ההסברה,
הרשות הלאומית
לבטיחות בדרכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.