מכירים את זה שאין בכם כלום? שהכל פתאום ריק, שאין לכם
תשובה...
החרדות אופפות אותי מכל כיוון והשאלות לא נגמרות. כבר אין
לאן!
הרגשות אמורות להיות כמו קסם, כמו הירח וכמו הכוכבים.
הרגשות שלי הן כמו אפלה ובאופק הזאב מיילל, כי כואב לו וכולם
חוששים ובורחים ממנו...
הפרפרים נכחדו מעולמי והם כבר לא עפים כמו פעם ואינם מבשרים את
בואו של החיוך הבא, רק אבל ושכול...
אני לא רוצה להרגיש ננטשת. לא רוצה להנטש על ידי מי שאהבתי כל
כך!
לא רוצה שירפה ממני!
לא רוצה שיוותר עליי!
לא רוצה שיתן לי ליפול!!!
אני רוצה שוב לאהוב, לחשוב, שהזמן עושה לי טוב...
שלא אשמע את צלילי הרשע.
שלא אתקשה להבין אותך.
להבין את עצמי.
אני שונאת להשאר באוויר ואתה אוהב לראות אותי תלויה.
האור שלי כבר כאן, הכל מוכן...
להתראות..... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.