איזה עצב מתוק לאהוב אותך מרחוק.
איזו המתנה ארוכה לטוב ולרע.
איזה חלום בלהות, להיות כה רחוק.
לחכות, לקוות ולספור אכזבות.
איזה כאב חזק לראות אותך כבובה,
עומדת לבד ומחכה לטיפת אהבה.

את נראית לי שונה. אני כמעט ולא מזהה אותך.
אני רואה שאינך עוד ילדה, את נראית עצובה.
את בטח עדיין מחפשת את התשובות,
לכל אותן שאלות שאיש לא העז אליהן לענות.
אני, לעומת זאת עדיין רואה בך את אותה הבובה,
שפגשתי לפני כל כך הרבה זמן.

איזו הרגשה נוראה בך לא לגעת.
לא להרגיש את שפתייך ואת כל כולך לצידי.
איזו המתנה ארוכה וכבר עברה עוד שנה.
ואני מסתכל עלייך כמו בפעם ראשונה,
ממשיך לחכות, לקוות ולספור אכזבות.