מעשיה שקרתה באמת.

אני רוצה לספר לכם על בית הכנסת הנטוש שליד ביתי. צבעו אפור
והוא בעל שלוש קומות. פעם היה זה מבנה מפואר. כיום חסומים פתחי
החלונות הקדמיים בלוחות ברזל והקירות מכוסים בכתובות גרפיטי.
בתוכו גרים ילדים חסרי בית.
באותו היום נהגתי לביתי, עצבנית. הילדים של בית הכנסת שוב פרצו
לי לאוטו. הם לקחו את הרדיו. תוך כדי נסיעה דמיינתי איך אכנס
אל בית הכנסת עם מצלמה ואתפוס את הילדים על חם כשהם אוחזים
ברדיו שלי. הייתה לי פנטזיה טיפשית כזו, אבל ידעתי שלא אכנס
לבית הכנסת הנטוש כי פחדתי פחד גדול ממה שאמצא שם. החניתי את
האוטו ליד הבית ודבר מפתיע קרה: ליד החניה ראיתי בחור עומד מול
בית הכנסת ומצלם אותו. כאשר ראה אותי יוצאת מהאוטו פנה אליי
ושאל אותי אם אני יודעת מהו המבנה הזה ואם אפשר להיכנס אליו.
אמרתי לו את מה שידעתי, גם על הילדים. הוא היה נראה מאוכזב.
הוא לא התעניין בפריצות אלא במבנה עצמו. הוא התפעל מאוד מהמבנה
ורצה להפוך אותו למקום שישמש בית למופעי תיאטרון ואמנות. זה
היה החלום שלו. הסברתי לו שזה ממש בלתי אפשרי.
אחר כך עוד המשכנו לדבר על אמנות, אבל לא דברים חשובים.
חשוב יותר לספר על היום בו ראיתי את אחד הילדים בתוך בית הכנסת
הנטוש. זה קרה ביום שישי בצהריים. חלון המטבח שלי משקיף אל עבר
הרחוב וגם אל חלל התפילה המרכזי. הצצתי לשם.
במרכז החלל ליד הבמה,  עמד ילד בבגדים כהים. הוא לא זז ממקומו.
הוא היה מסומם. בידו החזיק שקית ניילון והוא הרים אותה, עצם את
עיניו ושאף ונשף. השקית התנפחה. אחר כך שמט את היד עם השקית
ובהה קדימה כמה שניות. לרגע איבד את שווי המשקל ונופף בידיו
כדי לייצב את עצמו. אחר השתופף על ברכיו ונגע בידו ברצפה. כך
נשאר כמה שניות, בוהה.  אז נעמד והחל להקיף את הבמה בצעד איטי
מאוד. כאשר סיים את ההקפה עצר, שוב הרים את השקית אל פיו ושאף
ונשף. שוב שמט את ידו.
אחר כך התכופף, התיישב על הרצפה והכה עם אבן על משהו.
הבטתי ולא יכולתי לזוז מהמקום. זה היה מהפנט. מן הצד התנהלו,
כתמיד, חיי הרחוב והבטתי גם בהם. היה זה יום שישי ונשים חזרו
עם קניות יום שישי והלכו ודברו ביניהם ולא ראו את הילד בגלל
לוחות הברזל. גם הילד לא ראה את האנשים אלא המשיך במעשיו
הפרטיים.  האנשים הלכו ברחוב ודברו והניפו ידיים ולא ידעו שאני
רואה אותו וגם אותם ביחד.
זזתי מן החלון וכשחזרתי הילד כבר לא היה, וגם לא היה באף אחת
מן הפעמים בהן הצצתי אל תוך בית הכנסת כדי לחפש אותו שם.