|
מזג האוויר האהוב עליי בעולם
הוא עצוב כהה, מעין חיבוק אמיתי
של מציאות שהיא גם קרה וגם חמה
וגם עוטפת בהרבה אמת וקסם
שמשתלבים יחדיו לריקוד ארוך
שזורם בשלמות מפתיעה,
כמעט לא אנושית, מוזרה ועם
זאת כל כך יום יומית וכנה.
רסיס מציאות עוטפת
על ספסל לבן
בתוך שדרה מושלגת
נשאר סימן
של זוג, שקם ונעלם.
נכתב בסדנת כתיבה היחידה בה לקחתי חלק. המשכתי את המשפט "מזג
האוויר האהוב עליי בעולם הוא...". |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.