בראשיתו של בוקר טהור
פחד גדול אחזני
ואימתה של הבדידות נפלה עלי
זה לא שאינני מורגל בתחושה
אך לפעמים הכול נראה גדול מדי, כבד מדי
ואתה שואל את עצמך בקול קטן
האם כדי לנסות, האם יש למה להמשיך
ולשחק את המשחק בו הפסד היא התוצאה היחידה שאפשרית
היחידה שקיימת
אתה נושא תפילה לאלוהיך
אלוהים שזנחת מזמן
אתה שומע את קולך מנבא גיהינום
שבו אתה לא מאמין מאז היית קטן
והמוות נראה קרוב מדי, קרוב מתמיד
לעיתים מזמין, לעיתים מפחיד
אתה פוקח את עיניך
תינוק מגודל בבית ריק
רוצה שאימא תבוא ותנשק
אתה מנסה למלות את החסר בקולות
של שירים אהובים, מערכות חשמל מוכרות
אך לפעמים נראה כאילו כל המכניקה הזאת
פיתחה אישיות
ובבקרים כאלה היא עליך מלעיגה
כאילו היא מבינה משהו שאתה לעולם לא תדע
וזה לא שאני דכאוני או משהו
אני מחייך לעולם כאילו אין מחר
אני צוחק וצועק רוקד ושר
אבל לפעמים אתה קם בבוקר
ואתה פשוט מובס. |
