יובל קציר / לא שיר עצוב |
זהו שיר של תחינה
ולא כמו העצב, היא זכה כפנינה
פנינה קטנטנה, ובלב משכנה
ובכל יום היא אחרת, בכל יום היא שונה
ואין היא זועקת, היא קול ענות חלושה
היא לרוב משתנקת, אך בפיה בקשה
לרכות של אישה, לאמת חדשה
לא להיות מנותקת, לא להיות תלושה
ובתוכי משכנה.
ובנקוף חודשים, בנקוף שנה
הולך אני ונתפס ברשתה
בכנות האילמת של המחאה השקטה.
זהו לא שיר עצוב
אך שיר אמת מרה
האמת שבשקט שלפני הסערה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|