היא היתה מעט מטורללת,
המתולתלת.
לא הרבה הבינוה,
הם רק הגדירו שהיה משהו מן המיוחד בה.
שערה המתולתל נפוח,
התאים למצבי הרוח.
עיניה הכחולות ירוקות מסתוריות,
עיניים של חתולת רחובות.
כשהיתה מאושרת,
היתה מצחקקת.
כשהיתה עצובה,
חשה שאף אחד אינו לצידה.
וכשסתם היתה במצב רוח רע,
עיניה הגדולות היו למזוגגות,
ושפתיה היו מקובצות,
מדי כמה זמן היתה פוקחת אותן,
כאילו כדי לומר דבר מה,
כאילו לחלוק אשר על ליבה,
ואז נדמה היה,
כי שינתה דעתה,
ואת פיה שוב היא סגרה,
כן, כך היא היתה...
אותה מתולתלת...
שהיתה מעט מטורללת...