אט,אט , ניכרת העץ
כרע אפיים ארצה
פשט בדיו בשני צדיו
נשכב לו כבול עץ .
התעופפו עליו , ברוח סתיו
קראו מעל גגות העיר :
" עזרו נא אנשים טובים,
ראו , עץ היובל שבשדרה
מובל עתה למנסרה ."
" הצילו נא אותו מן הכליה
וכיאה לסב ישיש , רב פעלים
אשר הבטיח והגשים
ולא הצמיח בחייו פרי באושים
ראוי עתה לזכות
למלוא ההוקרה והכבוד . "
ישבו אנשי שררה על המדוכה
חשבו,חישבו, הרבו להתיעץ
בסוף הגיעו פה אחד למסקנה :
" אין בו תועלת עוד , מלבד למנסרה
הרי עכשיו הוא סתם בול עץ .
בסוף דבר , ללא שהות
הפך העץ , לעץ לבוד,
שימש ספסל לאוהבים,
דלת, ארון ומדפים
כסא , שולחן וגם מיטה
עמוד,משקוף ומדרגה .
כך נאסף אל אבותיו
ולעולם איש לא ידע את קורותיו. |
