פגשתי את החייל
גבוה ועייף
הוא לא דיבר יותר מידי
ובמעילו התעטף
ראה יותר מידי זוועות
ממה שאדם יכול לראות
חש את הרעידות הכי קטנות
וסיפר בדיחות טיפשיות

פגשתי את הסמל
גם הוא היה עצוב
וגם את הרמטכ"ל
ואת הסגן-אלוף
הם דיברו ביניהם
בשפת סתרים
ולי בנימוס אמרו
"זה לא לילדים"

פגשתי את הילדה הקטנה
ושאלתי אותה לדעתה
היא אמרה לי שלה לא מרשים
לדבר עם זרים
אבל צחקה ואמרה
שזו נשמעת לה מילה רעה
כמה היא צדקה

את מי עוד נותר לפגוש?
את מי עוד נשאר לתשאל?
זה מן קטע מוזר
כמו שכל התחנות משדרות אותו דבר
בטח יש איזה פן
מבט אישי או חוויה
חבוי מהציבור
כן, אמצא אותה

דיברתי עם כולם
זה רשמי
אף אחד לא רוצה מלחמה
כך נקבע, פה אחד, לידי
בלי אלימות ובלי שנאה
תרחמי עלינו בבקשה
הרי אנחנו רק רוצים הביתה

טעיתי, נותרה עוד אחת
שעדיין לא נתנה את הדעת
הלא היא זו היא בכבודה ובעצמה
המלחמה מפינו עדיין לא דיברה

וכשנתנה לה הזכות
בסימן מיוחד
לספר עוד צד
לנתח את הזעקה
ולהסביר אף לטף
הא פשוטה צחקה צחוק מטורף
נעלמה לה למקום שלא נודע
בעודה צועקת "היכונו למערכה הבאה"