בפקולטה הזו נושבת לה רוח
שהיא נשמת אפך העוברת בי
ומחייה אותי כל פעם
שאת מפנה אליי את ראשך החכם.
אני לומדת אותך כל הזמן,
מתרגלת ומשננת כל תו מגופך
לומדת כל גומחה של עורך
כדי לא לשכוח
גם כשאת אינך.
כשיגיע המבחן, אגיע בשלה
מוכנה לפתוח בך את דפייך
ולמלא בהם את כתב ידי הקטן.
כשאוכיח לך את אהבתי
אנמק ואסביר בך את כל מה שלא מובן
ארחיב ואפרט לך
את כל מה שמוצפן כל כך הרבה זמן.
אני לומדת אותך ואלמד
ואת התואר לא רוצה לסיים
כי את אינסוף של ידע
שממלא אותי בכל
מה שאני צריכה לדעת.
אני רוצה בבקשה
לדעת אותך
אישה! |