יום רביעי 1/8/01

צחוק מתגלגל
לימונדה עם נענע,
שפם, מזוקן,
קול מתעצם.
כתמים לבנים.
חיבוק שחסר,
שנמצא אי שם הרחק.

נחירות אהובות
אדישות מסקרנת.
כזאת שאני אוהבת.

מוזיקה מוכרת,
שרק איתך.
כי לבד זה אחר.
כשזה לבד,
אתה חסר.
חסר גם כך...

ריח, טעם שלך.
שלך בשלי.

צלצול שלא אוהבת
כי רחוק מכדי לראות,
לחוש.

ניתוק,
שקט מחשבתי.
ששכחתי לומר דבר זה או אחר.
זה לא משנה,
זה קשה להבין
כשאתה לא פה איתי.

איכשהו,
תחושה,
שהזמן רץ כשאתה לידי,
וכשאתה רחוק,
עומד דום
כאילו בכוונה.
אומר "היי מה נשמע?"
מציק,
כמו אויב
כמו אחד בלי נשמה.

הרגשה כאילו שאני מרומה.