[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מלאכים באמריקה
מאת: טוני קושנר

הדמות: רוי קון, הפך לאגדה. עורך דין מושחת מפורסם, גוסס
מאיידס. הוא מדבר עם ג'ו בשלושת המונולוגים הבאים:


בבקשה. תן לי לסיים.
מעט אנשים יודעים את זה ואני מספר את זה לך מפני... שאני לא
מפחד מהמוות. מה המוות יכול להביא, שעדיין לא התייצבתי מולו?
אני חייתי; החיים הם הגרוע ביותר (לועג לעצמו ברכות). תקשיב
לי, אני פילוסוף.
ג'ו, אתה חייב לעשות את זה. אתה חייב, חייב, חייב. אהבה; זאת
מלכודת. אחריות; גם זאת מלכודת. כמו אבא לבן אני אומר לך את
זה: החיים מלאים בזוועות; אף אחד לא נמלט, אף אחד; הצל את
עצמך. מה שזה לא יהיה שמושך ממך, מה שזה לא יהיה שנזקק ממך,
מאיים עליך. אל תפחד; אנשים כל-כך מפחדים; אל תפחד לחיות ברוח
הפראית (הנאה), ערום, לבד... למד לפחות את זה: מה שאתה מסוגל
לו. אל תיתן לשום דבר לעמוד בדרכך.




אם אתה מעוניין בעשן ומראות, אתה יכול להקשיב לקיסינג'ר ושולטס
והבחורים האלה, אבל אם אתה רוצה להביט בליבה של השמרנות
המודרנית, תביט עלי.
כל האחרים נטשו את המאבק, הכל בימינו הוא רק ללגום תה עם
ניקסון ומאו. זה היה דוחה, ראית את זה? נולדת אז בכלל?
הדור שלי, היתה לנו בהירות מחשבה. חוסר פחד להביט עמוק לתוך
המיאזמה אל ליבו של העולם, איזה בור, איזה סיוט זה שם - אני
הסתכלתי, אני התמתחתי כל חיי אל התחתית האבסולוטית, ומצאתי
אותה, האמן לי: סטיגיין. כמה טרגי, כמה אלימים וקצרים הם
החיים. כמה חוטאים הם האנשים. הלב הבלתי ניתן להשתקה הוא מה
שמדמם דרך מה שזה לא יהיה, שהפכנו להיות.
כל השאר הוא יוהרה.
אני לא מכיר יותר את העולם.
אחרי שאמות, הם יגידו שזה היה בשביל הכסף והכותרות. אבל זה
מעולם לא היה הכסף: זאת המוגלה שנחשבת. אני מעולם לא ויתרתי.
אתה תזכור.
אתה רואה כאן איזו גברת בסביבה, גברת שמנמונת, כובע מטופש?
היא.. אוי אלוהים. אוי אלוהים, לא, היא יצאה להקשיב לדיונים.
בוגדים...
האם קיבלת ברכה מאביך, לפני שהוא נפטר? הוא היה צריך לעשות את
זה. חיים. זה מה שהם אמורים לברך. חיים.





סצנה: רוי, שמת לאחרונה, חוזר לדבר עם ג'ו לרגע.

אני מת, ג'ו. זה לא משנה.
היית יכול לקרוא את זה בעיתון. איידס. לא רציתי, שתקבל את
הרושם המוטעה.
אתה מרגיש לא בסדר, שהכית מישהו. זה הגיע לו. לכל אחד לא יזיק,
שיכו אותו קצת.
לעזאזל. אני חייב להשתחרר מהקליפה האנושים הזאת. אני מקווה,
שיש להם משהו עבורי לעשות בחיים הנצחיים שאחרי המוות, אני
משתעמם בקלות.
אתה תגלה, ידידי, שמה שאתה אוהב, ייקח אותך למקומות שלא חלמת
עליהם.





סצנה: רוי, שמת לאחרונה, מדבר עם אלוהים עצמו על תביעה
לאבהות, שאלוהים אולי ייאלץ להתמודד איתה, אם יחזור לגן עדן,
אחרי שנעדר ממנו יותר משבעים שנה.

תביעת אבהות? נטישה? דיני משפחה הם ההתמחות שלי, אני שד בדיני
משפחה.  רק תגיד לי מי השופט ואיזה סוג תכשיטים הוא אוהב. אם
אלה מושבעים, זה קשה יותר. עם מושבעים צריך לדבר יותר, אבל
לפעמים זה שווה את זה, ללכת על מושבעים, כי זה חוסך לך בשוחד.
כן, אני אייצג אותך, מלך היקום, כן. אני אשיר ואשפוך את
המעיים, אני אפחיד ואפתה, אני אנצח בשבילך ואגיש את הדרישות.
הבוגדים האלה יתחרטו, שהם אי-פעם שמעו את השם "אלוהים"!
זו עסקה חתומה, אנחנו יכולים לסגור? טוב, אז אני חייב להתחיל
בכך שאומר לך, שאין לך כאן תיק. אתה אשם לחלוטין, אין ספק, אין
לך שום הגנה. אבל אל תדאג, מתוק שלי, אני כבר אמציא משהו.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להתראות עולם
אכזר, היית רע
אלי!


צרצר, בסלוגן
התאבדות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/8/04 8:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיקאל אמיר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה