יעל נווה / שקפים של יופי |
כמו מבקיע פני המים,
מזמור פיוטי פשט כדרורים
הקוראים אל השמים.
עת ירד מסך של ערב
ועיניה יחזו דממה,
צוהר רחב בלבבה ישתלב
ויסיר כל יהב שהכתיב כריעה.
וכל שקפי היופי-
יחדרו הם אל גופה
הם, שחסרו כל דופי,
יטמעו בנשמתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|