אתה פוגש בן אדם. איזה משהו, לפעמים לא ברור מה, גורם לכם
להתחבר. מין קליק כזה, מין רגע שבו אתה יודע שתשמרו על קשר כזה
או אחר. זה יתחיל מהנושא המשותף שחיבר ביניכם, וימשיך לנושאים
אחרים, יומיומיים, ומי יודע - אולי אפילו ימשיך לחברות נפש.
בחיים שלי ידעתי המון אנשים כאלה. פתאום בן אדם שאתה לא שם לב
לקיומו, ביום אחד יכול להראות בעינייך כבן אדם אחר, עם עולם
פנימי וחיצוני נרחב שאתה רוצה לדעת עליו עוד, וזה הדדי. אז
מחליפים מספרים, או איי.סי.קיו או אי-מייל, או כל דרך תקשורת
אחרת. הקשר יכול להימשך זמן ממש קצר, כאילו הוא בנוי רק על
המכנה המשותף היחיד שהדיבורים עליו יכולים להסתיים באיזשהו
שלב; או להימשך לפרק זמן ממושך שנראה בהתחלה כאילו יימשך
לנצח.
במקרים שבהם היה לי יותר ממכנה אחד משותף עם מישהו, וזה המשיך
לידידות לפרק זמן די ארוך וטוב, ההיתנתקות הייתה קשה. לשכוח
אותו, זה היה אחד הדברים הכי קשים שנאלצתי לעשות. וכבר עברתי
את זה כמה פעמים.
ביום אחד, אותו בן אדם, וככה זה קרה עם כמה, מפסיק להתקשר,
מפסיק לדאוג לשלומי, כאילו מפסיק לזכור שאני קיימת ושעד אתמול
בערב ישבנו וצחקנו. אז אני בהתחלה אני מניחה שאולי אותו בן אדם
בתקופה קצת קשה ושאין לו כוח לראות אנשים. קורה. לכולם. אולי
הפאק בכלל אצלי. ואז אני מתחילה להילחם. מתחילה להילחם על הקשר
שעד עכשיו מאוד נעם לי. וניסיתי להילחם על כל אחד מהקשרים
האלה, במיוחד על שניים ספציפים. באחד - ניצחתי, וחזרנו להיות
ידידים טובים. בשני - נכשלתי, נחלתי אכזבה והקשר הסתיים בצורה
המגעילה ביותר שקיימת. הייתה אפילו תקופה שבה פחדתי מאותו אדם,
שעד לפני חודש בערך הרגשתי איתו כל כך בטוחה. ועכשיו כל מה
שנותר זה לשכוח - לשכוח אותו, את החוויות המשותפות (כי
כשנזכרים בהן, מתגעגעים), את השיחות, את מה שאהבתי בו... וזה
אחד הדברים הכי קשים שעברתי בחיי.
איך שוכחים? איך שוכחים בן אדם וקשר שכל כך אהבת? אין לי
פתרון. אין לי תשובה. אין לי דרך. פשוט לתת לזמן לחלוף בתקווה
שהוא יירפא את הפצעים וישכיח אותו מהזיכרון...