אם באותה השניה אשר ניצת בך רגש הכעס, העצב הקנאה
והפחד משתלט על לבך,
אם רגע אחד לפני איבוד השליטה - על חייך, גופך,
תעצור... ותביט ישר לתוך עיני ילדיך, כמו לתוך באר עמוקה,
נפשם העדינה תשתקף למול עיניך.
ותמצא שם את כל אשר אי פעם חיפשת,
את כל הטוב שקיים בעולם כולו - את השמחה,
האהבה הטהורה, את התמימות והטעם לחיים.
וכמו איש הצמא למים,
תשאב לך מהטוב אשר מצאת ותרווה את צמאונך.
ועם הרוויה תבוא גם ההבנה,
שכל הטוב שמצאת בילדיך - הנו חלק ממך
והוא עדיין קיים בך, כי עמוק בתוך ליבך - אתה ילד בעצמך.
אז מדוע להרוס ולרמוס את הטוב ולתת לרע לנצח,
שמור על תמימותם והצטרף גם אתה אליהם.
החלף את העצב בשמחה, את הכעס בשלווה
ותמלא את חייך באהבה. אל תנסה לשנות אותם,
תשתנה אתה ושאר העולם.
הרווח הוא של כולם...
כי עדיין לא מאוחר.
והעיקר האהבה!