New Stage - Go To Main Page

יעל אהרון
/
(בהשראת) יום האהבה

איך אפשר להגדיר יום אחד לאהבה
הרי שאותה אי אפשר להגדיר
אז אחרי שצעדתי במקום
עם ראש מורם ועיניים מושפלות
פרשתי ידי לצדדים
עירומה כביום היוולדי
וסימון מטרה גדול על חזי
דחקתי בך לשלוח חץ נוסף,
אחרי שבעבר פגעת בלי להניד עפעף
התחבטת עם עצמך
לא יכולת לעשות זאת
אך גם לא יכולת להוריד את עינך ממני
ובסוף, כשהפסקתי לבקש
והסתובבתי ללכת
דווקא באותו הרגע בחרת לעשות זאת
שמעתי איך החץ מפלח את האוויר
מגיע אלי במהירות השיא
חודר מבעד לעור,
פגעת בי מאחור
על זה לא אסלח.
תשבור לי את הלב, בסדר.
תרמוס כל פעם מחדש - גם טוב.
אבל מאחור?
עד פה.
אני אמשיך ללכת.
פצועה ככל שאהיה.
וכל מה שאשאיר אחרי זה שביל דם
וזכרון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/7/04 0:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יעל אהרון

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה