איך אפשר להגדיר יום אחד לאהבה
הרי שאותה אי אפשר להגדיר
אז אחרי שצעדתי במקום
עם ראש מורם ועיניים מושפלות
פרשתי ידי לצדדים
עירומה כביום היוולדי
וסימון מטרה גדול על חזי
דחקתי בך לשלוח חץ נוסף,
אחרי שבעבר פגעת בלי להניד עפעף
התחבטת עם עצמך
לא יכולת לעשות זאת
אך גם לא יכולת להוריד את עינך ממני
ובסוף, כשהפסקתי לבקש
והסתובבתי ללכת
דווקא באותו הרגע בחרת לעשות זאת
שמעתי איך החץ מפלח את האוויר
מגיע אלי במהירות השיא
חודר מבעד לעור,
פגעת בי מאחור
על זה לא אסלח.
תשבור לי את הלב, בסדר.
תרמוס כל פעם מחדש - גם טוב.
אבל מאחור?
עד פה.
אני אמשיך ללכת.
פצועה ככל שאהיה.
וכל מה שאשאיר אחרי זה שביל דם
וזכרון. |