מאיה התעוררה בשעה שתיים בלילה, הסתכלה על עצמה במראה, על
החושך והשקט ששרר בבית, והתחילה להתנהג כמטורפת.
כמו מוכת ירח, הסתובבה בבית, רעדה והזיעה ביחד. היה לה קר
בלב... היה לה קר להיות לבד. היא ניגשה למקרר וגמרה חצי ליטר
מים קרים בבת אחת... אח"כ היא הלכה לכיור ושטפה פנים.
היא ניסתה להעלם ולישון קצת, אך סיוטים תקפו אותה והיא התהפכה
מצד לצד עד אור הבוקר.
מאיה קמה מוקדם. חזקה בנפש, חלשה בגוף. היא ישר לבשה ג'ינס
צמוד שהבליט את רגליה הרזות, והתקשרה אליו.
הוא בא בשמחה. הכל כדי לגעת בה. הם התחילו להתנשק, והוא לא עמד
בקסמה, הוא לא עמד בפיתוי... היא כמו שטן פיתתה אותו לרצות
אותה, והוא נענה לה והתמכר לגופה הצעיר והיפה.
היא כ"כ שמחה שהצליח לה לבלבל אותו. הוא כזה מטומטם וטיפש...
בינתיים הוא שלח ידיים מתחת לחולצה שלה, וניסה לגעת בה בכל
הגוף. מאיה לא הרגישה כלום. כאילו אף אחד לא נוגע בה. לא היתה
שום תחושה... שום הנאה...
היא התרוממה וישבה רחוק ממנו. היא הסתכלה עליו ורצתה כ"כ
לבכות... לבכות שהיא לא מרגישה אליו כלום, שכל מה שהיה פעם
ביניהם - אבד. עכשיו יש מישהו אחר בראש שלה, והיא לא מצליחה
לשכוח אותו...
אחרי שהוא הלך, היא החליפה לבגדים הרחבים של פעם. היא הסתכלה
בראי, ושנאה את עצמה. שנאה את הגוף שלה שלא מרגיש כלום. רק
ההוא שהיא לא מצליחה לשכוח ממנו גורם לה להרגיש... והוא לא פה.
הוא לא רוצה אותה.
היא שמה לב שזוהי כבר שעת צהריים והיא לא אכלה כלום.
אחרי שישנה שעתיים, היא קמה חלשה ומטורפת כמו פעם. היא
אוטומאטית כמו רובוט הלכה למקרר, וניסתה נואשות לחסל אוכל.
מרוב שהיתה חלשה היא קרסה על הריצפה וליקטה בשארית כוחותיה כל
ירק שמצאה...
היא אכלה הרבה ירקות, וחיסלה אותם כמו בהמה מורעבת. עכשיו היא
רק מתפללת שהקלוריות המועטות שהכניסה לגוף יספיקו לה כדי לעמוד
על הרגליים, וכמובן... היא מתפללת לא להתגעגע אליו. למתוק שלה
שוויתר עליה ועזב אותה שבורה כך.