|
אי שם בארץ השירים
האבודים
מסתובבים-מרחפים להם שירים
שלא כתבתי
ברגעים של עצלנות או עייפות
או ברגעים שניסיתי לשייך פיסת נורמליות לעצמי.
חשבתי שהם יחזרו אליי
אבל הם כבר ארזו מזוודותיהם הליריות
מהבית שלקח אותם כמובן
מאליו
ועברו לארץ השירים האבודים.
שם אולי אבוד להם
אבל גם ביחד
עם שירים אחרים שאבוד גם להם.
היופי בזה שאבוד לך
זה שאתה יודע מה גורלך.
לפעמים אני עדיין יושבת
בלילה, ערומה, מקווה שמישהו
מהם ילך לאיבוד
ויגיע
בטעות אליי. |
|
|
אני עדיין חושב
שאין לזה שמאשר
את הסלוגנים
אומץ להוסיף לי
מילים לסלוגן
חרגול בועל
כבשים בימי חול
ועיזים בימי חג,
מוכר סמים
לילדים בני
יומם, מכה
חתולים בעזרת
קורנס, וכל זה
בגלל התסכול על
זה שיש לו זין
קטן ואף אחת לא
רוצה אותו
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים: לא
נורא, יהיו
אחרות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.