פזמון : עורה אדם
ואל תשן
השלך משא שנות קדם
עורה אדם
זהו הזמן
כי כאן הוא גן העדן
עולה השחר , בן אדם
עורה ושא עיניך
כוכב מאיר לך אי-שם
נותב הוא את דרכיך.
פקח את עיניך, בן אדם
הגשם מאוייך
עלה על הר , הפלג בים
כי אלה הם חייך
השכם עם שחר, בן אדם
ואל תקדיר פניך
אם תחייך אל העולם
הוא יחייך אליך.
שמיים תכלת , בן אדם
פורשים חופת שלומך
עצי הפרי והדגן
חוצים את משעוליך
ואם נתת , בן אדם
ולא בכדי לקחת
היום שלך יהיה מושלם
תרווה ממנו נחת . |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.