|
צפוף לה עם העננים
אז השמש מנסה לברוח
אחרי שהיא "קורעת" את האפור עם קרניה
אני מתעורר ומביט בה
מעולם לא נראתה מאוכזבת כל כך
מובסת כל כך.
צפוף לה מבפנים
אז היא מנסה לברוח
טיפה מלוחה בזוית עיני הימנית
שאני שומר חזק כי אנשים מסתכלים
לא יודע למה אכפת לי, ככה זה
היא מנסה לפול, לפעמים זה קורה.
ריק לי מבפנים
אז אני ממלא את הנייר בפטפוטי סרק
מכונית עוברת בכביש ליד הקיוסק
ואז האיש בספסל ליד מתעורר
ולפעמים יוצא לי שיר קצת אחר. |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שאין לי
שותף
לפעמים אני
מרגיש שהחבר
היחיד שלי
זה העיר שאני גר
בה
עיר המלאכים
בודד כמוני, יחד
אנחנו בוכים
-להקת "פלפלים
אדומים חריפים
עד מאוד" בשיר
"מתחת לגשר" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.