פותח עיתון ומתחיל לקרוא, דברים שלא קראתי כל היום. לא מרוכז
בכתבות, בקושי קורא את הכותרות. חושב על כל היום הזה.
נכנס לרכבת, מביט ימינה ושמאלה, ומוצא מקום להתיישב בו.
נשיקה רטובה אחרונה. "ביי ילד", הסתובבה והלכה לאוטו שלה.
שנינו עומדים ליד הגדר של הרכבת ומתנשקים.
מגיעים לתחנה. הרכבת עוד לא יצאה, נרגעים. חסרה לי גומיה
בנעל.
נוסעים...את נוסעת מהר, אני מתארגן על המדים.
את באה לאסוף אותי, אני יחף וזרוק, אמא שלך באה ומחליפה איתי
כמה מילים.
שעון מעורר... משתיק אותו, ממשיכים להתנשק.
מכוונת שעון מעורר לעוד חצי שעה, כדי שאני לא אפספס את הרכבת.
רואים ערוץ 24... שירים ששמענו כבר 3 פעמים...
הולכים מכות, את צוחקת, נשיקה באף...
מתנשקים.. הלשון שלי מלקקת לך את כל הפנים... את צוחקת.
את אוכלת מתוך שיעמום...
מנסים לחתוך אבטיח, את יותר מצליחה ממני.
אוכלים את הספגטי בלי הטעם שלך, האבטיח טעים.
יורדים למטבח, מחפשים מה לאכול.
מתנשקים... מסתכלים אחד על השני בעיניים. עיניים עם חמניות.
אני רעב? אני רעב... אין כוח לקום מתנוחה כל כך נוחה.
רואים 24, צוחקים מטיפשות של אנשים אחרים.
נשכבים במיטה של אח שלך, אני כמעט נרדם. מעירה אותי בנשיקה
ארוכה.
מתנשקים...לא שמים לב לזמן. הזמן רץ.
דשא יפה, גינה יפה, מקום שקט, יפה. היא יפה. הכלב שלה מפחיד.
אבא שלה מחייך אלינו לשלום.
את עושה לי סיבוב של דקה מסביב לבית שלך.
יורדים בכל זאת לשתות קולה. אני אוכל מישמיש.
הולכים מכות בחדר של אח שלך, גם שם אני מעיף את הסדין מהמיטה.
מתנשקים... הטעם שלך נשאר לי עד עכשיו בפה...
בא לך קולה, אבל אין כוח לקום.
מדגדג במקום הרגיש שלך, אומרת שזה כואב, אבל את צוחקת. לא
מפסיק.
רואים קליפ לא מעניין...
פותח את הטלוויזיה, לראות אם יש משהו מעניין. ערוץ 24.
סוגרת את הפסנתר, נשכבת איתי במיטה.
מנגנת בפסנתר, אני עוזר לך, לפחות מנסה.
פותחת את הפסנתר...
את מראה לי את החדר של אח שלך, ומחליט ששם נבלה את שארית
היום.
מדגדג אותך..את צוחקת. זה כואב?
מתנשקים...הרבה זמן.
אני מוריד את המדים המציקים כל כך, מנשק אותך שוב.
מתיישבים על המיטה שלך, נשכבים. מתנשקים עוד.
מתנשקים... את יפה, מסתכל לך בעיניים.
הכל חדש לי כל כך. מסתובב סביב החדר שלך. מביט בכל תמונה.
כל כך הרבה תמונות, כל כך הרבה ציורים, כל כך הרבה דברים שלא
ראיתי.
מסתכל על החדר שלך.
את נכנסת לחדר שלך, אני אחרייך.
קצת מבולגן, שטיחים, הקומה שלה. נחמד פה. כל מה שצריך.
את מחייכת... עולים במדרגות. פסל של תרנגולת באמצע שומקום.
הדלת נפתחת. ריח של בית חדש. מסתכל על הבית שלך... נחמד פה.
מתקתקת קוד. מרגיש מוזר, אנחנו באיזה מקום מאובטח?
נוסעים לאט..מתקרבים לאנשהו..
בתים יפים, מלא דשא, שקט...
נוסעים... לא יודע בדיוק לאן...
השער נפתח, כאילו אלוהים פתח אותו.
מתקשרת לאבא שיפתח את השער של המושב.
מגיעים לשער...
לאט לאט מגיעים למקום כלשהו... רואה שער.
נוסעים דרך שביל לא ברור, מפחד שאולי בכל זאת חטפת אותי
פונה שמאלה...לאן היא נוסעת?? היא מחייכת, אני מתחיל לפחד.
נוסעים... מסתכל עליה בנסיעה, היא עסוקה בנהיגה. היא יפה.
מתניעה את האוטו...שמה שיר יפה... צוחקת ממשהו שאמרתי.
נוסעים.
הולכים לכיון האוטו שלה. היא החנתה רחוק, לא מצאה חניה.
נשיקה ארוכה... הטעם שלה חוזר אליי.
התקרבנו לאט לאט...חיבוק. התגעגעתי אליה כל כך...
הרבה חיילים. הרבה אנשים. לא מצליח להתקרב אליה.
רואה אותה מרחוק... היא יפה.
הדמות שלה חרוטה לי בדמיון...שיער ארוך...נמשים... אני
אוהב...
יורד מהרכבת, הולך לכיון התחנה. משפשף את העיניים. אולי זאת
היא?
הרכבת נעצרת בתחנה. הדלתות נפתחות. כולם יורדים.
קול מעצבן מודיע שהגענו לתחנה... קם מהמושב.
כמעט נרדם... מתעורר.. הגענו?
נוסעים...נסיעה משעממת... חושב על מה הולך להיות...לא מצפה
לכלום.
הרכבת מגיעה.. הרבה אנשים עולים ויורדים. מחפש מקום שקט לשבת
בו.
מחכה לרכבת. כותב לה הודעות לפלאפון...
יורד מהרכבת... הולך לקופה לקנות כרטיס לתחנה הבאה
שלי...אליה.
נוסעים...נסיעה קצרה. בוקר. עייף. לא מוצא מקום לשבת.
עולה על הרכבת..
יורד מהאוטובוס..אין מקום לנשום. הכל מלא אנשים.
עולה על האוטובוס.. אנשים מבוגרים.. עומד. נסיעה קצרה מדי.
חושב עליה.. נאנח.
מחכה בתחנת אוטובוס. שונא אוטובוסים. לא מגיעים בזמן.
הולך לאט.. עייף.
יוצא מהבית...
מתארגן מהר, השעון לא העיר אותי בזמן כרגיל.
פותח עיתון, ומתחיל לקרוא.. מהר, בקושי קורא את הכותרות. חושב
על כל היום הזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.