אנריקה ברקע.
I am not in love.
ממתי אני בכלל שומעת אנריקה? אני בכלל אני מטאליסטית קשוחה.
אני לובשת שחור. יש לי מלא צמידים שחורים על הידיים, וטבעת כסף
ארוכה על כל אצבע ולק שחור. אפילו צבעתי את השיער שלי לשחור
ואני בלונדינית במקור. אני שומעת מוזיקה כבדה. צעקות וגיטרות.
לא שירים קיטשיים של אנריקה. אוי ואבוי לי אם אחד החברים שלי
ידע ששמעתי שיר של אנריקה. מה קורה לי? מה עובר עלי?? אני לא
מאוהבת. אני מטאליסטית קשוחה. ומטאליסטיות קשוחות לא מאוהבות!
ולא מתאהבות!
מה פתאום. אני לא מאוהבת. אני חייבת להפסיק לשמוע את השיר הזה.
אבל משהו גורם לי לשם אותו על "ריפיט" והנה שוב הוא מתחיל. זה
עם הפלולה. או שבעצם הוא כבר הוריד אותה? אבל מה זה משנה? מה
אני שומעת אנריקה??

מדליקה סיגריה, שותה קפה. אם היו נותנים החזר של 25 אגורות על
פחיות קפה כמו על בקבוקי שתייה כבר הייתי מליונרית. זאת פחית
הקפה השניה שנגמרת השבוע. ורק יום רביעי בצהריים. הייתה לי
בגרות היום. לא הלכתי. נשארתי בבית עם אנריקה. למה אני לא
מצליחה להפסיק לשמוע את השיר הזה?

אני מטאליסטית קשוחה. אני בכלל חברה בכת השטן. אנחנו עושים
סיאנס כל חודש והורגים חתולים חסרי ישע בכל רחבי טבריה הקדושה.
אנחנו שותים את הדם של עצמנו. אנחנו לא שומעים אנריקה!

מחליפה שיר. אנסטסיה???
"and I wonder if you know jusr how it feels to be left
outside alone"
ממתי יש לי שירים שלה בכלל??? ואני עוד מזמזמת יחד איתה...אוי
ואבוי...אולי אני באמת פרחת ספורט כמו שאור אומר? מזל שאין לי
פה שירים של רוני...

שוב מחליפה שיר. יופי. קריידל. זה כבר יותר טוב. החודש עוד לא
עשינו סיאנס. אנחנו רוצים לעשות רק בחודש הבא. אומרים שאם
מדלגים על חודש פעם בכמה זמן הסיאנס יותר חזק וחודש הבא זה
התאריך של עליזה. אולי נצליח להעלות אותה...? שלוש שנים
עברו....

מחליפה שיר, מדליקה עוד סיגריה. סיגריה?! בחדר מחשב?! אוי
ואבוי לי...אמא תהרוג אותי!!! פותחת חלון, מאווררת את החדר.
מכבה סיגריה, מחליפה שיר. "ציפורים עפות ברוח, להן תמיד יש קן
לחזור, ואני תמיד אשיר לך, הלוא שירי לך קרן אור". אוף, עליזה,
אולי תחזרי?

שוב מחליפה שיר. "ליבי נפל לבור קנאה האם תתני לו יד?" שוב
אביב גפן. אני מתחילה להתעצבן. שוב מחליפה שיר. מרילין מנסון.
כן זה טוב. פוווווווול ווליום. אוי הערתי את אחותי... מסכנה...
לא נורא... היא תחיה. צעקה. "תחלישיייי" היא צועקת לי... "בסדר
בסדר!" אני מתעצבנת. לא מספיק שלא עשיתי את הבגרות היא עוד
אומרת לי מה לעשות.

אתמול עשיתי קעקוע. אמא תהרוג אותי אבל היא אמרה ש"את הבת שלי
ואני אוהבת אותך, אני בחיים לא אעיף אותך מהבית". חחחח...הייתי
צריכה להחתים אותה על המילים האלה...לא נורא, היא תתגבר כמו
שהיא התגברה על העגיל בלשון...אם היא רק הייתה יודעת מה אני
עושה בסופי שבוע בטבריה...תודה לאל שההורים שלי דתיים, ככה הם
לא מציקים לי עם הפלאפון בסופי שבוע.

שואה לפלאפונים. בחיי, אני אשרוף את הפלאפון הזה.

תודה לאור על ההשארה....