אני כבר זמן-מה קורא על מחלות נפש, חומרים בגוף וכו'.
ובסופו של דבר אנחנו סתם חומר, שזורם בצורה קבועה ומושפעת
מהסביבה. אך כמובן, גם הסביבה עשויה מאותו חרא.
אז מה, בעצם, נשאר לנו לעשות? להנות ממה שיש?
לפעמים אפשר לשקוע בחיים כל כך עמוק, שלא שמים לב, שאנחנו בעצם
נסחפים על ידי הרגשות שלנו. אנחנו לא באמת שולטים במה שאנחנו
עושים. אנו חושבים, שאנחנו מודעים למעשים שלנו. אומנם אנחנו
מודעים, אך האם אנו שולטים?
האם אנחנו לא סתם רובוטים? אפשר פשוט לקחת את כל החומר בעולם
בזמן מסויים, לדעת מה יש לכל אחד בראש, ובתוך סימולציה מסויימת
לדעת את העתיד של כל אחד מאיתנו.
חבר'ה, אנחנו מתוכנתים מראש. אפילו אם נרצה להתנגד, זה פשוט
יהיה חלק מעתיד קבוע מראש. |
