דינה צוקר / מקדש ורוח האל |
גופי הוא מקדש,
מוקף על ידי חומת ברזל.
בכדי לעבור את החומה,
חייב האדם להתלוות אמונה,
חייב הוא להיות מלא יושרה,
חייב הוא להיות מלווה תקווה.
הוא מברך פנים, רך, מלטף ומפנק.
עדין, בעל קימורים ברורים ומחוזות נסתרים,
אליהן אפילו הקדושים ביותר לא מגיעים.
נפשי היא רוח האל,
עדינה, שברירית,
אבל כמו כל כוח עליון,
כמו כן גם היא יודעת להיות חיה אימתנית.
ואוי ואבוי לזהו האחד שינסה בה לפגוע,
פדיון האור יתקע בקרבו,
וישמיד את כל רוע לבבו.
ואני כיאה למלכה,
בהינד עפעף אערוף את ראשך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|