המיקום: אי שם בדירת 5 חדרים ברמת אליהו.
פוזישן: לבד על המיטה, צופה בתוכנית מעפנה של ריקי לייק
השעה: 3 לפנות בוקר
הנוכחים: אני! או ככה חשבתי

הוא לחש לי באוזן "הילה" והקפיץ אותי.
הסתכלתי לשמאלי ושם הוא היה, איתמר.
"מה... מה אתה עושה כאן?" הוא חייך אליי את החיוך היפה שלו
ואמר: "עושים מפגש! מה, לא שמעת?"
"מפגש? מה, איזה מפגש?"
איתמר צחק והסתכל על המקום בו נמצאת הספריה שלי - היא לא הייתה
שם. במקומה עמד שם שולחן קטן ושני כיסאות מסביבו ועליהם יושבים
ויטלי וכפיר ומשחקים שש-בש. שניהם הסתכלו אליי, חייכו ואמרו
"שלום" - וחזרו לשחק. ליד הדלת עמד אסף, תהה כנראה מה לעזאזל
הוא עשה כאן. הוא הסתכל עליי בזלזול, הפטיר "שונא אותך" ויצא
החוצה. יופי, ברוך שפטרנו - ילד מכה. מול המראה ראיתי את טייני
מסדר שיער, מורט גבות, מגלח רגליים - קוקסינל! הוא החזיק בידו
שני קולבים, אחד עם חולצת הוקי עליו והשני עם חולצה מקסטרו
ושאל אותי: "מה עדיף ללבוש לפגישה עם הח'טניקית?" נאמנה
להבטחתי לא לדבר עם הנתנייתי לא עניתי. הוא שוב חזר להציק
בשאלות מטרידות. מזלי (פעם ראשונה שהוא נחשב למזל שלי) אלכס
נכנס מסטול לחדר. העיניים שלו היו אדומות והוא הסריח מהריח
המתוק-מחניק של הגראס. הוא לא ידע אם לדבר איתי - פשוט עמד שם
באמצע החדר, מסתכל מסביב. על ויטלי וכפיר ששיחקו שש-בש, על
טייני שעשה שעווה בבית השחי, על איתמר שישב לעשן ליד החלון,
ואז עליי. הסתכל ואמר: "חשבתי שהיו לך יותר אקסים..." אז זה מה
שזה! מפגש האקסים שלי. "גם אני", החזרתי לו. זה פחות או יותר
סיכם את הדיאלוג שלנו.
לפתע הסטריאו שלי התחיל להשמיע צלילים מתבכיינים של מזרחית.
חיפשתי את הסטריאו בעיניי ולפתע מתוך הארון יצאו אלירן ורועי
שמחים. "סופסוף תיקנו לך את הסטריאו! שמו תמיר סולטנה, לא אכפת
לך נכון?" עד כמה שכן היה אכפת לי הייתי פשוט בהלם לראות את
רועי. חודשים שלא ראיתי אותו. ואלירן? אהה, הערס המצוי והיפה,
יש עוד אלף כמוהו. בפינה ישב לב, מכוער כרגיל. ישב ושתק וחיכה
שהכל יגמר. למה הוא לא הולך אם הוא משתעמם? "היי לב", אמרתי
לו. הוא הסתכל עליי והעדיף לא לענות. כנראה פחד מאחותי, כמו
כולם.  

אז ככה זה היה. במרכז השטיח אלכס עומד מחפש את מה לזיין. על
החלון יושב איתמר ומעשן את הסיגריה ה-4 של החמש דקות האחרונות.
בפינה לב מנסה לא להירדם. ויטלי דופק מכות לכפיר על זה שהוא
ניצח אותו בשש-בש. רועי ואלירן רוקדים לצלילי המזרחית. וטייני
מייבש את הלק בציפורניים ומתלונן על מיכל הלק ששבר לי על
השטיח. ואני? אני לבד על המיטה מול הטלויזיה, צופה בתוכנית
דיכאונית של ריקי לייק ושומעת בעיות של אחרים עם האקסים שלהם.
שיבואו לרמת אליהו...