בצל ירוק וזנגוויל,
הולכים ביחד על השביל.
מצע של אורז מתובל,
סויה וממרח חרדל.
אני פורס עכשיו ,פרוסות שוות,
מגוש צפוף של מחשבות,
מורח כמה... תאוות...
ומסדר שכבות-שכבות
צריך לדעת-סבלנות,
היא התבלין-בכל כמות!
בין תאווה לחרמנות
לישת בצק לאוננות
קצת סומסום אפזר מעל,
פתאום אני קצת מבולבל,
דמעות הן בטח מבצל,
כי לא מר לי הגורל.
בכלל עכשיו- חמוץ מתוק.
היום אני יותר נוטה לצחוק,
כל מה שחבל -לזרוק!
יושלך לשמן העמוק!
ועכשיו הכל מוכן.
בכוסות נמזג לבן.
מתנגן תקליט ישן,
לו רק היית פה בשולחן...
מחר אקנה עוד ירקות,
ואאפה לנו עוגות,
שאם יבואו התשוקות,
שיחזרו מסופקות. |
