עמית נתיב / כמו צעיף ישן |
אצבעותיו רפויות, רגליו מתנדנדות, כמה מטרים דחוסים של אויר
בינו לבין הכביש הסדוק.
האוויר הקר שהוא כבר לא הרגיש עטף את גופו באותה האיטיות
האופיינית לעונה.
והשתיקה, שתיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|