ענבל פישר / מיכל חיי |
ביס אחר ביס.
שוב מתמלאת בעונג
שלא יכולה להביס.
עוד עטיפה קורעת
ובפנים כולי נקרעת.
מותשת מויכוחים פנימיים.
אוכלת מהשינאה,
אוכלת מהייאוש,
אוכלת ת'מעשים,
בולעת ת'חיים.
נעמדת מעל מיכל איחסון חיי.
מרוקנת זיכרונות,
מרוקנת כאבים,
מרוקנת ת'דמעות,
מרוקנת ת'חיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|