זה נגמר.
זה לא כמו שזה היה בהתחלה. ככה לפחות אתה אומר.
זו הייתה החלטה של שנינו.
כך לפחות אתה אומר. אומר כדי לא להרגיש אשם.
אז נפרדנו. אבל אתה רוצה שנישאר ידידים. כך לפחות אתה אומר.
אני לא רוצה. אני יודעת שזה יכאב.
עבר שבוע. התקשרת. לבי קפץ.
עניתי.
שכחת חולצה שלך אצלי. אתה רוצה אותה בחזרה. לבי חזר והתכווץ.
אז נפגשנו. אתה נראית כרגיל, לא יפה במיוחד אבל גם לא מכוער.
כרגיל.
אמרת שלום בטון רגיל לגמרי. כאילו כלום לא קרה. רגיל.
הרגשתי כאילו אנחנו עדיין
ביחד.
מיד החזרתי את עצמי למציאות. ירדתי מתוך החלום שלי אל האדמה.
הרגשתי את הלב שלי יורד תוך כדי. יורד כבד עד
לבטן.
נתת לי נשיקה על הלחי. קטנה רכה ונעימה כזאת. הכל הרגיש כל כך
מוכר. מוכר וטוב.
עליתי שוב לחלום. עליתי ולא יכלתי לרדת. היה שם כל כך טוב
ובטוח.
אבל חלום תמיד מסתיים.
ואז
זה נגמר.