New Stage - Go To Main Page


קשה לכתוב כשסאפפו וקוואפיס מסתכלים בי בחומרה מהמדף,
מציצים בין השורות המושלמות ביאמבוס. איזה בזבוז
זמן לכתוב אם אי אפשר לרצות אותם. הם יושבים באולימפוס,
ההשראה מלטפת את פניהם כמו אם.
באוויר בושם עלי-דפנה, גפנים, רוזמרין:
סאפפו שרה שיר פרידה לבתולים, קוואפיס מתוודה על האהבה
לגברים.
אני יושבת במרפסת הדירה בקומה השלישית, באוויר יש אמנם בושם
רוזמרין, אבל גם עשן אגזוזים. אני אומרת: "סאגאפו, סאפפו.
סאגאפו, קוואפיס. אתם חייבים להפסיק להכביד עליי בשלמות הבלתי
נתפסת. תהיו סטואים ותראו שוויון נפש כשאני משרבטת, משכתבת,
מסמנת, מוחקת, מקמטת, מוסיפה, קורעת.
נוחו כבר על משכבכם בשלום בתוך הכריכה הקשה".



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/7/04 21:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בת-שבע דורי-קרלייה

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה